איך המחלה שלי לימדה אותי, להקשיב לרצון האמיתי שלי :)

כמה הודעות קיבלתם או ראיתם השבוע של מבצעים, מכירות, הנחות???
כמו כל שנה לפני בלאק פרידיי, בכל מקום שמסתכלים-
רואים מודעה על מכירה או מבצע ש"אסור לפספס".

נכון, אנחנו אנשים בוגרים, ואנחנו בדרך כלל מבינים שמנסים לפתות אותנו לקנות.
אבל המודעות והפרסומים האלה עשויים ככה, שהרבה פעמים הם "תופסים" אותנו.
ואז, גם אם בסוף לא קנינו (משהו שאנחנו לא באמת צריכים),
אנחנו הרבה פעמים מרגישים שפיספסנו, שהחמצנו הזדמנות.

אז לטובת זה, אני רוצה לספר היום על איפוק,
ועל ניצול הזדמנויות מתוך מודעות לרצון שלי.
שני הרגלים שהם שני צדדים של אותו מטבע,
ואת שניהם ניתבתי מחדש בזכות המחלה שלי.

איפוק בעיניי זה לא אומר להתאפק ולהחזיק את עצמי מלעשות משהו שאני רוצה.
זה אומר שאני חיה ביומיום שלי מתוך הכרה, הבנה וקבלה של היכולות והמגבלות שלי,
ומתוך הקשבה לרצונות הפנימיים האמיתיים שלי.
כולנו בני אדם, ולכל אחד מאיתנו יש את היכולות והגבולות שלו,
ותפקידנו לדעת מהם, כדי שנוכל לעבוד איתם ולא נגדם.

במקרה שלי, קיבלתי מהמחלה שלי את המתנה של השיעור הזה.
כי אם אני מתאמצת ומנסה בכח לעשות משהו שאני לא באמת יכולה,
אני אסבול מזה אחר כך.
אז חוץ מלמקד את הרצונות שלי בדברים שאני כן יכולה לעשות,
למדתי גם לקבל את זה שיש דברים שאני לא תמיד אעשה מתי שאני רוצה.
וזה בסדר, זה אפילו נהדר, כי אני מעריכה יותר את מה שאני כן עושה.
אני מעריכה את עצמי כמו שאני, בן אדם אמיתי עם חולשות וגם עוצמות.
למדתי גם, שיש לי את כל מה שאני צריכה בעולם,
והמצב הנפשי שלי לא תלוי בהשגה של איזושהי מטרה או יעד או חפץ.
והאמת שלרוב, אם אני מקשיבה לעצמי ולמה שאני באמת באמת רוצה,
אני אמצא איזושהי דרך להגשים את המהות של הרצון שלי,
גם אם זה בצורה קצת שונה ממה שחשבתי בהתחלה....

אם אני מצליחה להיות במודעות לרצונות האמיתיים שלי,
ומכירה אותם ואת היכולות שלי,
אני גם אזהה הזדמנויות שיגיעו אלי שמקדמות אותי.
ההזדמנויות נמצאות סביבנו כל הזמן,
אם אני בפוקוס על מה שאני רוצה אני אשים לב אליהן, ואוכל לנצל אותן בזמן הנכון.

אז כן, אם אני באמת צריכה תנור חדש ומשוכלל למטבח כי אני ממש רוצה לשדרג את האפייה שלי,
המבצעים שיש עכשיו הם הזדמנות טובה בשבילי לקנות כזה.
אך אם אני בקשר עם הרצון האמיתי שלי,
אז מודעה על איזשהו סייל שווה של תנור מהדגם הכי חדש לא תפעיל אותי רגשית.
אני יודעת מה מתאים לי ומה הגבול שלי, ואני יודעת מה אני באמת רוצה.
זה אומר שאני יותר ממוקדת, מקצה את המשאבים שלי (הכספיים וגם הנפשיים) יותר בחכמה,
וגם לא נלחצת מכך שאולי אפספס הזדמנויות-
אני יודעת שאת מה שחשוב לי באמת אני לא אפספס.
אני גם יודעת שאני לא אוותר על הרצון שלי,
ואם מאיזושהי סיבה הפעם לא הספקתי, אני אמצא הזדמנות נוספת להגיע אליו.

אני סומכת על עצמי שאני אדע לבחור בתבונה איזו הזדמנות מתאימה לי ואנצל אותה.